לפני בקשה לעיכוב ביצוע מאסר בפועל שהושת על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט נ' אבו טהה) בת"פ 33423-06-11 מיום 17.10.2012. על המבקש הושתו 28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, נוסף על 12 חודשי מאסר מותנה ופיצוי לטובת המתלונן בסך 7,000 ש"ח. העונשים הושתו על המבקש לאחר שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.
העובדות לפי כתב האישום
כנגד המבקש (הנאשם 2) ושני נאשמים נוספים הוגש כתב אישום מתוקן לצורך הסדר טיעון. להלן עובדות כתב האישום:
1. בין המתלונן לבין המבקש והנאשם 1 קיימת הכרות מוקדמת. במהלך חודש מאי 2011 התגלע סכסוך בין נאשם 1 לבין המתלונן. ביום 11.6.2011 בשעה 10:57 ישב המתלונן בקיוסק באשדוד ושתה פחית בירה. במקום ישבו הנאשמים ושני בחורים נוספים. נאשם 1 שהבחין במתלונן סיפר למערער, לנאשם 3 ולאחרים אודות הסכסוך שהתגלע בינו לבין המתלונן. כשהמתלונן עזב את הקיוסק רדף אחריו נאשם 1 תוך שהוא צועק לו "חכה חכה". המתלונן עצר במקומו. לנאשם 1 הצטרפו המערער, נאשם 3 והאחרים. נאשם 1 ומי מהאחרים הלמו בראשו של המתלונן בחוזקה מספר פעמים באמצעות בקבוק בירה מזכוכית שאחזו בידיהם. הנאשמים ומי מהאחרים תקפו את המתלונן בכך שבעטו בו בכל חלקי גופו בחוזקה ברגליהם. משנפל המתלונן על הרצפה הנאשמים והאחרים המשיכו לתקוף את המתלונן ולבעוט בו בצוותא חדא. המתלונן ניסה להתיישב על הארץ אולם מיד לאחר מכן הנאשמים והאחרים תקפו אותו שוב בכך שבעטו בחוזקה ברגליהם בכל חלקי גופו עד אשר המתלונן התמוטט ונפל על הארץ. מיד לאחר מכן הנאשמים והאחרים ברחו מהמקום כשהם מותירים את המתלונן שכוב על הארץ מחוסר הכרה וזב דם.
2. המתלונן הובהל לבית החולים ואובחן כסובל מקרע בעורק באמה, קרע מדמם בגשר האף, חבלות בראשו ובפניו, המטמות ושברים (בין היתר באף, בלסת התחתונה ובארובת העין). עם קבלת המתלונן בבית החולים בוצעה לו החייאה ואינטובציה תחת הרדמה. כמו כן הוכנס למתלונן צנתר והוא קיבל שלוש מנות דם ושלוש מנות פלזמה. המתלונן הועבר ליחידת הטראומה כשהוא מחובר למכשיר הנשמה. משכך הואשמו המערער והנאשמים הנוספים בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
ההליכים לפני בית המשפט המחוזי
3. לאחר שהמערער הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בהתאם להודאתו הוגש תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן התרשם כי המבקש ניהל אורח חיים נורמטיבי, אך התקשה בשמירת גבולות התנהגותו תחת צריכת אלכוהול ועל רקע זה באה מעורבותו בעבירת האלימות. שירות המבחן ציין כי המבקש חווה באופן טראומתי את מעצרו ואת ההליך הפלילי, הביע חרטה וצער על מעורבותו בעבירה ועל הפגיעה במתלונן והביע שאיפה לשקם את חייו תוך השתלבות במעגל התעסוקה. שירות המבחן עתר לדחות את הדיון בעניינו של המבקש על מנת לבחון התאמתו להליך של "צדק מאחה". בתסקיר המשלים דיווח שירות המבחן כי המבקש נפגש עם המתלונן במסגרת הליך של "צדק מאחה" ונחתם ביניהם הסכם במסגרתו התנצל המבקש והסביר למתלונן שהיה נתון להשפעת אלכוהול וכי אין לו סיבה לחשוש ממנו. במהלך התקופה הופנה המבקש לאבחון בתחום האלכוהול ועל אף שטרם הושלם האבחון הוא החל להשתתף בקבוצה טיפולית וביטא הסכמה להשתלב בטיפול משולב במרכז לטיפול נפגעי אלכוהול באשדוד. שירות המבחן המליץ כי לאור גילו הצעיר של המבקש, בשים לב לכך שמדובר במעורבותו הראשונה בפלילים ולאור הצער והחרטה שהביע והסכמתו לפנות לאבחון ולטיפול וחתימתו על הסכם איחוי פגיעות עם המתלונן, יש לבטל את הרשעתו בכדי לצמצם את הפגיעה באפשרויות התעסוקה שלו המצטמצמות עקב הפסקת שירותו הצבאי עם מעצרו בתיק דנן. שירות המבחן המליץ להשית על המבקש שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, התחייבות כספית וצו מבחן למשך שנה במסגרתו יבוצע מעקב אחר הטיפול במרכז לנפגעי אלכוהול.
גזר דינו של בית המשפט המחוזי
4. בהסכמת הצדדים צפה בית המשפט המחוזי בסרטון המתעד את האירוע מושא כתב האישום. בית המשפט המחוזי הטעים כי התמונה המצטיירת קשה ומדובר במעשה בריונות במהלכו נקטו המערער, הנאשמים הנוספים והאחרים באלימות קשה שהסלימה לאורך האירוע. המתלונן איבד הכרתו, אושפז במצב קשה וסבל מפציעותיו. בית המשפט המחוזי הוסיף כי חרף מצבו הקשה של המתלונן הנאשמים והאחרים הותירו את המתלונן כשהוא מתבוסס בדמו וללא הכרה. בית המשפט המחוזי ציין כי כל הבחנה בין חלקו של מי מהמעורבים בפרשה היא הבחנה מלאכותית. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש כי המשיבה גילתה דעתה שאין להשית על המבקש מאסר בפועל משום שלא ציינה במהלך הצגת הסדר הטיעון ועת נתנה הסכמתה לעריכת התסקיר המשלים כי תעתור להשתת מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את המלצת שירות המבחן לבטל את הרשעת המערער בפרט בשים לב לחומרת המעשים ובהתחשב באינטרס הציבורי שבהרתעה ומניעה. בית המשפט המחוזי ציין כי לקולא יש לזקוף את גילו הצעיר של המבקש, עברו הנקי, הודאתו שחסכה זמן שיפוטי, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כעולה מהתסקיר, החרטה שהביע על התנהגותו לפני שירות המבחן, לפני בית המשפט ולפני המתלונן. המבקש שהה במעצר מיום 11.6.2011 עד ליום 18.7.2011. כמו כן הוא היה נתון במעצר בית קרוב לעשרה חודשים. כמו כן ציין בית המשפט המחוזי כי המבקש שילם למתלונן סך של 1,200 ש"ח מתוך 3,600 ש"ח במסגרת "הצדק המאחה". בית המשפט המחוזי ציין עוד כי על שותפיו של המבקש לעבירה, הנאשמים 1 ו-3, הושתו שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר מותנה ופיצוי לטובת המתלונן בסך 10,000 ש"ח כל אחד. בית המשפט המחוזי ציין כי לחובת הנאשם 1 שני רישומים ללא הרשעה בבית המשפט לנוער ולנאשם 3 הרשעה בגין העדר מן השירות. משכך, הושתו על המבקש העונשים שפורטו לעיל.
כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור ובד בבד עמו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.
תמצית נימוקי הערעור
5. המבקש - באמצעות בא כוחו, עו"ד נועם בונדר - טוען בערעורו כי בית המשפט שגה בהשיתו עליו מאסר לריצוי בפועל באופן החורג מרף הענישה המקובל בעבירות דומות, בשים לב לנסיבות ביצוען ולאור נסיבותיו האישיות. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משהעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני שיקולי השיקום. המבקש מוסיף כי בית המשפט המחוזי שגה משגרס כי לא ניתן להימנע מהשתת מאסר בפועל במקרה דנן בשים לב לעונשי המאסר שהושתו על שותפיו ולאור עקרון אחידות הענישה. ברם, המבקש טוען כי יש מקום להבחין בין חלקם של האחרים באירוע מושא כתב האישום לבין חלקו וכן כי יש להבחין בין נסיבותיהם של שותפיו לבין נסיבותיו הוא. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט משלא נתן משקל להתנהלותה הדיונית של המשיבה משזו גילתה דעתה כי לא תדרוש להשית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל. המבקש מדגיש כי טעה בית המשפט המחוזי משדחה את המלצות שירות המבחן וקטע את ההליך הטיפולי בעניינו. המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט המחוזי התעלם למעשה מנסיבותיו האישיות והמשפחתיות והעובדה כי חברתו לחיים נמצאת בהריון מתקדם וצפויה ללדת בחודשים הקרובים. המבקש מציין עוד כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם להודאתו וכן לתקופה המשמעותית בה שהה במעצר ולאחר מכן במעצר בית.
תמצית נימוקי הבקשה
6. המבקש טוען כי סיכויי ערעורו טובים וכי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עלולה ליצור מציאות בה תושפע בחינת טענותיו מהעובדה כי הוא החל בריצוי עונש המאסר שהושת עליו, במיוחד לאור העומס המוטל על בית המשפט שבשלו ניתן להניח כי הערעור יקבע לשמיעה בעוד מספר חודשים רב. המבקש מדגיש כי הוא הגיע לכל הדיונים שנערכו בעניינו כאשר היה מצוי במעצר בית ומרכז חייו היחיד הינו מקום מגורי משפחתו אשר עלתה ארצה לפני שנים לא רבות מאתיופיה ולכן הסכנה שמא יימלט מאימת הדין אינה עומדת על הפרק. המבקש טוען כי מכלול השיקולים ובמיוחד נסיבותיו האישיות והעובדה שחברתו לחיים צפויה ללדת בזמן הקרוב, מטים את הכף לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד לשמיעת הערעור.
השלמת הטיעון בעל-פה
7. המבקש - באמצעות בא כוחו, עו"ד נועם בונדר - שטען בכשרון רב את כל אשר ניתן היה לטעון עבור מרשו, הדגיש כי הקושי המרכזי עימו הוא צריך להתמודד בבקשה דנן הוא אורך תקופת המאסר שהינה ארוכה למדי. המבקש טוען כי מהחלטותיהם של שופטי בית משפט זה, אליהם הפנה במהלך הדיון שנערך לפני, בבקשות לעיכוב ביצוע של תקופות מאסר העולות על 20 חודשים, ניתן לזהות שלוש קבוצות שיקולים אשר שלושתן מתקיימות בעניינו.
8. קבוצת השיקולים הראשונה אליה הפנה המבקש הן נסיבות אישיות ובכלל זה היעדר עבר פלילי, גיל, קיומם של אנשים התלויים במבקש. בנסיבות העניין טוען המבקש כי הינו צעיר מאוד, נעדר עבר פלילי מכל סוג שהוא, כי הוא שהה בתנאים מגבילים תקופה ארוכה וצפוי בחודש הקרוב להפוך אב לבת יחד עם בת זוגו הצעירה.
9. קבוצת השיקולים השנייה אליה הפנה המבקש נוגעת למקרים בהם מתעוררת סוגיה עובדתית או משפטית הטעונה ליבון נוסף לפני ערכאת הערעור. המבקש טוען כי בעניינו עולות מספר סוגיות עובדתיות ומשפטיות: בית המשפט חרג מרף הענישה המקובל; המשקל שיש לייחס להתנהלותה הדיונית של המדינה, אשר עד לשלב הטיעונים לעונש לא ציינה כי תעתור להשתת מאסר בפועל; אי מתן משקל ראוי להבחנה בין חלקו המינורי של המבקש באירוע מושא כתב האישום ונסיבותיו האישיות בהשוואה לחלקם של שותפיו ונסיבותיהם האישיות.
10. קבוצת השיקולים השלישית אליה הפנה המבקש נוגעת לכך שהוא מצוי בעיצומו של הליך טיפולי ממושך שהומלץ על ידי שירות המבחן. המבקש הגיש במהלך הדיון שנערך לפני מכתב מיום 25.11.2012 מטעם העובדת הסוציאלית מהמרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים באשדוד, ממנו עולה כי הוא המשיך להגיע לטיפול גם לאחר שניתן גזר הדין וכי ישנו חשש לפיו קטיעת ההליך הטיפולי תביא להידרדרות במצבו וסיכול הישגיו.